השאלה היא לא מתי התחלת לאונן, אלא מתי הפסקת להתבייש בזה

בכל הנתונים הסטטיסטיים מספרים לנו שאחוז גבוה של בנות מאוננות מגיל 13, אבל שוכחים לבדוק מתי רובנו מתחילות להרגיש עם זה בנוח ומפסיקות עם תחושת הגועל שעוברת בגוף כשאנחנו חושבות על מה שהרגע עשינו.

-אילוסטרציה מוויקס-

"62% מהנשים מודות שהן מאוננות מגיל צעיר", אני שומעת כבר שנים. שומעת ופתאום לא מרגישה היחידה שנמצאת בתהליך גילוי עם איבר מינה, ורחמנא לצלן- גם לא היחידה שכבר הפסיקה להתנצל על כך או להסתיר זאת מבן זוגה.

הנתונים הללו יכולים להטעות. אומנם רבות יעידו על ניסיונות לעינוג עצמי המלווים בחקירת הדגדגן הפנימי ועל מפגשים איכותיים עם זרם הצינור במקלחת, אך מעטות יעידו שמגיל צעיר עשו זאת בשלווה אמתית ובנחת. בעוד ו90 אחוז מהגברים בכל הגילאים מאוננים ויודעים מה עושים להם נעים, מרבית חברותיי שנמצאות במחצית העשור השלישי לחייהן לרוב לא יודעות מה בין הרגליים שלהן הן בכלל מוצאות- ושלא נדבר על לדחוף לשם הפתעות.

-שאטרסטוק-

יותר מידי שנים עד שהבנתי מה לי בדיוק מתאים. כמה זה בסדר שלכל אחת נקודות גירוי שונות, ושאם לא אנסה בעצמי כנראה שלעולם לא אצליח להסביר לפרטנר שלי מה בדיוק עליו לעשות. קצת יותר למעלה, למטה, בפנים או בתנועות סיבוביות- גופה של כל אישה הוא כה ייחודי כך שהסיכוי שמה שהחברה סיפרה לנו שעשתה עם בן זוגה אתמול במיטה לרוב נועד להיות רק עוד שיתוף בחוויה אבל רחוק מלהוות המלצה שתהיה רלוונטית לי לאקטים במיטה.

השנים חלפו, את גופי התחלתי להכיר ועדיין האוננות נשארה תחום שאותו לא נהוג בשיחות חולין להזכיר. נעילות חדרים, הפעלת מוזיקה כדי שלא ישמעו ובעיקר רגשות אשם שכל ניסיון להגיע לאורגזמה ליוו. לדבר על זה עם החברות לא הייתה אופציה, ושלא נדבר על להחזיק צעצוע במגירה בארון שצורתו המפוסלת תעורר איזו שהיא כוונה לגמירה או שמץ של זדון.

-נטלי להב על "למה את צריכה להתחיל לאונן"-

פתאום, ביום בהיר אחד לאחר תנועות ידיים סיבוביות ומספיק מהירות הרגשתי שהצלחתי פתאום לחוות את האורגזמה המוצלחת שבמוצלחות. לא כעסתי וגם לא מיהרתי להכחיש או לטשטש עקבות. רק נשכבתי על הגב בעיניים עצומות ועם קצב פעימות לב שלא יבייש אצן באולימפיאדה, וידעתי שסוף סוף הגעתי בעצמי לאורגזמה.

האוננות אינה תחליף ליחסי מין מוצלחים עם פרטנרים שעושים לנו נעים, קשובים ומכילים. אבל היא בהחלט מתנה שראוי שכל אחת מאיתנו תקדיש לעצמה. מתנה שתגיע אחרי שנפעיל מוזיקה נעימה, כשנלבש את הבגדים הכי סקסיים שיש לנו בארון וכשלאט לאט אצבעותינו ידלגו בין איברינו. מתנה שתזכיר לנו שתמיד אפשר לכבוש את יצרנו.